מי שחי עם חרדה מכיר את הרצון העז שהיא פשוט תיעלם. זה רצון מובן. חרדה יכולה להיות מתישה, מבהילה ומצמצמת. אבל כדי לטפל בה טוב, כדאי להבין גם מה היא, ולמה היא כל כך עקשנית.

חרדה היא מערכת הגנה

מבחינה ביולוגית, חרדה היא מערכת אזעקה. היא נועדה להכין אותנו להתמודד עם סכנה: הלב מאיץ, השרירים נדרכים, הקשב מתחדד. במצבים מסוכנים באמת, זו מערכת מצילת חיים. הבעיה מתחילה כשהאזעקה רגישה מדי, ומופעלת גם כשאין סכנה ממשית, או כשהסכנה רחוקה ולא סבירה.

החוקר דיוויד בארלו, מהבולטים בחקר החרדה, תיאר אותה כמצב של "ציפייה מתוחה" לקראת העתיד, יחד עם תחושה שאין לנו שליטה. לכן חרדה עסוקה כל כך ב"מה יקרה אם", ולכן היא מושכת אותנו לבדוק, להימנע ולחפש ודאות.

מה מסתתר מאחורי החרדה

כאן נכנס הרובד העמוק יותר. אנחנו לא חרדים מדברים שלא אכפת לנו מהם. הורה דואג כי הוא אוהב. סטודנט חרד ממבחן כי חשוב לו להצליח. מי שחרד ממחלה, חרד לרוב כי החיים יקרים לו. כבר הפסיכולוג רולו מיי כתב שחרדה קשורה לערכים שהאדם מחזיק בהם, ולאיום שהוא חווה עליהם.

בגישת ACT מנסחים זאת כך: הכאב והדאגה שלנו מראים לנו לעיתים קרובות מה חשוב לנו. במקום לשאול רק "איך אני נפטר מהחרדה", אפשר לשאול גם "על מה החרדה הזו שומרת", ו"מה הייתי עושה אם היא לא הייתה מנהלת אותי".

ויקטור פרנקל, שחווה בעצמו סבל קיצוני, כתב שגם כשאין לנו שליטה על הנסיבות, נשארת לנו הבחירה כיצד להגיב אליהן. הבחירה הזו היא לב העבודה הטיפולית.

להקשיב לחרדה, בלי לציית לה

יש כאן נקודה חשובה מאוד. להבין את המשמעות של החרדה לא אומר לעשות מה שהיא אומרת. דווקא ההפך. חרדה מתחזקת כשאנחנו נמנעים, בודקים שוב ושוב או מחפשים הרגעה. הטיפולים היעילים ביותר בחרדות וב־OCD, כמו CBT וטיפול בחשיפה ומניעת תגובה (ERP), עובדים בדיוק על זה: לומדים בהדרגה לפגוש את מה שמפחיד, בלי טקסים ובלי בריחה, ומגלים שאפשר לשאת את אי הוודאות.

המשמעות והערכים לא מחליפים את העבודה הזו. הם נותנים לה סיבה. הרבה יותר קל להתאמן בחשיפה כשברור לך בשביל מה אתה עושה את זה: כדי לחזור לנהוג ולבקר את ההורים, כדי לשחק עם הילדים בלי פחד, כדי לחזור ללימודים או לעבודה.

כשהחרדה לובשת בגדים של אמונה

אצל חלק מהאנשים, החרדה נקשרת לעולם הערכים או האמונה: פחד לעשות משהו לא מוסרי, ספק אם נהגו כראוי, צורך לחזור על פעולה או תפילה שוב ושוב. מצב כזה, שנקרא לעיתים "סקרופולוסיטי", הוא סוג של OCD. חשוב לדעת שזו לא "יותר מדי אמונה", אלא חרדה שמשתמשת בשפה של אמונה.

במצבים האלה צריך זהירות מקצועית. הרגעות חוזרות, גם מפי דמות סמכותית, עלולות לחזק את המעגל הכפייתי. הטיפול המומלץ הוא CBT ו־ERP, כשהמטפל מבין את עולם האמונה ומכבד אותו, ולפי הצורך ובהסכמת המטופל מתייעצים עם דמות רוחנית שהמטופל סומך עליה.

איך זה נראה בטיפול

• מבינים יחד איך החרדה עובדת אצלך: מה מפעיל אותה, ומה משמר אותה.
• מבררים מה חשוב לך, ומה החרדה לקחה ממך.
• לומדים כלים מעשיים להתמודדות, ומתרגלים בהדרגה ובקצב שלך.
• בודקים בנקודות קבועות מה השתנה, ומדייקים את הכיוון.

החרדה מראה לנו מה חשוב לנו. הטיפול עוזר לא לתת לה להחליט בשבילנו.

להמשך קריאה: חרדה כללית · OCD · טיפול ACT · טיפול בחשיפה (ERP)

מקורות

1. Barlow, D. H. (2002). Anxiety and its disorders: The nature and treatment of anxiety and panic (2nd ed.). Guilford Press.
2. May, R. (1950). The meaning of anxiety. Ronald Press.
3. Frankl, V. E. (1959). Man's search for meaning. Beacon Press. (בעברית: האדם מחפש משמעות).
4. Hayes, S. C., Strosahl, K. D., & Wilson, K. G. (2012). Acceptance and commitment therapy: The process and practice of mindful change (2nd ed.). Guilford Press.
5. Abramowitz, J. S., & Jacoby, R. J. (2014). Scrupulosity: A cognitive–behavioral analysis and implications for treatment. Journal of Obsessive-Compulsive and Related Disorders, 3(2), 140–149.