לחשוב מחוץ לכורסה
"אני לא מסוגלת" היא אומרת "זה מפחיד מידי"
שתינו בתוך מעלית, קומה 15, אף כפתור לא נלחץ, חושך.
ואני שם לצידה, מאמינה, מאמינה בה שהיא מסוגלת להתגבר,
הרי הגענו כבר לקומה 15, הרי אנחנו עומדות בחושך וזה אחרי עבודה רבה.
אישה שלא האמינה שהיא תוכל להיכנס למעלית בכל חייה, הגיעה כבר לקומה ה15 ועדיין מפקפקת ביכולות שלה (!!)
אז למה זה קורה? איך יתכן שאישה שמתקדמת ומתמודדת מול הפחדים שלה עדין לא מאמינה בעצמה?
הרבה מכם יודעים שאני מאמינה בעשייה, לצאת מארבעת הקירות ולהתחיל להתמודד עם הפחדים והמציאות, זו האמונה שלי.
אבל חשוב לא פחות ליישם את מה שקורה גם בקליניקה.
אם אני לא מתאמצת לשנות את דפוסי החשיבה שלי,
למה אני עדיין חושבת שאוכל לראות מציאות אחרת?
נכון, זה לצאת מאוטומט ולהכיר משהו חדש.
אבל תדעי שמחקרים גילו שניתן לשנות דפוסי חשיבה
ואף להפוך אותם לאוטומט חדש!
זה דורש עבודה ומאמץ וזה בהחלט אפשרי smile emoticon
אז רציתי להגיד לך שאני מאמינה בך ושאת מסוגלת ,
ורציתי גם שתדעי לומר זאת לעצמך, כי תזכורת כזו יכולה לשנות אצלך פלאים.