אנחנו מנסים לשלוט ברגשותיהם ותפיסותיהם של האחר ("הוא חייב לאהוב אותי")
ושופטים ומבקרים את האחר ("הוא שקט מידי", "היא אנוכית")
ועושים את כל זה בלי לעצור ולהתבונן רגע קטן, 
בעצמנו.

הרי אם התפיסה שלנו כלפי עצמנו הייתה אחרת כנראה שהייתי רואה את העולם באופן אחר.

כשאדם יעצור ויתבונן על עצמו בתוך העולם, בלי הגדרות ובלי תיוגים, הוא יצליח לאהוב את מה שיש והוא פשוט יחיה בהרמוניה.

אני לא מלמדת שיטות ולא מבטיחה הבטחות. 
אני מלמדת אנשים להתבונן על חייהם באופן אחר, 
באופן משחרר ומאמינה שהאדם נמצא שם מעבר להגדרות ופירושים. וזו גישה לחיים.

הרי מה הסיבה שאדם חווה שינויים קיצוניים במצב רוח או חרדות? בדיוק בגלל הלך המחשבה שלו וההתמודדות שלו עם המציאות.
אז לך שמחפש הרמוניה בחייך, רציתי לעודד אותך שזה אפשרי